אני מאוד נהנה לקרוא מידי פעם סיפורים על הבלש הספרותי הידוע שרלוק הולמס, וכידוע הוא ניחן בכושר הבחנה מצויין.
בכל מקום שהוא נמצא הוא מזהה פרטים ש99 אחוז מהאנשים היו מתעלמים מהם או לא שמים אליהם לב.
וגם ידועה היכולת שלו לאבחן אנשים רק בעזרת התבוננות על צורת הגוף שלהם ועל הבגדים שהם לובשים.
ולאחר שקראתי שוב בספר של סטיבן להברג' נזכרתי בטריק יפה להגברת חלומות צלולים שהזכיר לי את כושר ההבחנה של שרלוק הולמס ולימד אותי עוד מעט על הקשר בין כושר הבחנה ומודעות בחלומות.
חשיבות כושר ההבחנה באופן כללי בהקשר של חלומות צלולים:
כדי לדעת שאנחנו חולמים תוך כדי חלום, אנחנו צריכים לדעת להתבונן יותר לעומק ולמצוא הבדלים בין המציאות לעולם החלומות, ואם בחיי היומ-יום שלנו, אנחנו עוברים בלא מעט מקומות ומסתכלים על המון דברים בלי לבחון אותם לעומק, כנראה שגם בחלומות לא נתנהג כך. כי הרי עולם החלומות לרוב מתאר את הדרך שאנחנו רואים את העולם המציאותי ומתנהלים בו, עם משחקים קטנים של הדמיון והשלמת פערים בין החלקים השונים של המוח.
לכן, טיפ ראשון הוא להתבונן יותר, כאשר אתם נמצאים במקום חדש ואפילו לפעמי במקומות המוכרים לנו ביותר כדאי קצת להתבונן, זה יהיה גם מעניין לגלות דברים חדשים במקומות שהכי מוכרים לנו.
לפעמים דווקא המקום המוכר לנו ביותר יכול להיות המקום שאנחנו הכי פחות מזהים בו דברים מסויימים, למשל:
לדעת כמה ספרים יש לנו(אפילו בערך) בכל מדף, מבלי להסתכל ולהעריך, או האם הצבע של הספרייה שלנו חלק ואחיד או מלא בשכבות של גוונים שונים.
שווה להשקיע כמה דקות בכל יום במעט התבוננות שתעזור לנו לזהות דברים משונים בחלומות שלנו ולזכות אותנו בצלילות.
הטריק להגברת כושר ההבחנה:
ד''ר סטיבן להברג' בספרו ''המדריך לחלומות צלולים'', מביא שיטה כזו:
לקחת כל יום רשימה של 3-5 ואף יותר של פריטים שסביר להניח שנראה במהלך היום, ולקבל על עצמנו לעשות בדיקת מציאות בפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בה במהלך היום.
מותר לנו להתסכל ברשימה רק פעם אחת בבוקר לפני שאנחנו יוצאים מהבית, וצריך גם לזכור את הפריטים וגם לנסות לחפש אותם ולזכור לעשות בדיקת מציאות, אם נתקלנו באותו פריט ושכחנו לעשות בדיקת מציאות ולאחר מכן נתקלנו שוב, פספסנו את ההזדמנות ובלילה נרשום כמה הצלחנו לזהות מתוך כמה.
לדוגמא:
יום ראשון- רשימת פריטים:
רכב אדום, רדיו שמנגן תחנה מסויימת, אוטובוס.
ברגע שנתקלנו בכל אחד מהפריטים, עושים בדיקת מציאות.
חשוב שיהיו פריטים שסביר להניח שנפגוש אך לא משהו יותר מידי נפוץ כמו מעבר חצייה או דלת (למרות שגם זה לפעמים לשם ההטעיה יכול להיות טוב)
וכל יום לבחור כמה פריטים אחרים ואחרי שבועיים תראו כמה השתפרתם.
בהצלחה !
בכל מקום שהוא נמצא הוא מזהה פרטים ש99 אחוז מהאנשים היו מתעלמים מהם או לא שמים אליהם לב.
וגם ידועה היכולת שלו לאבחן אנשים רק בעזרת התבוננות על צורת הגוף שלהם ועל הבגדים שהם לובשים.
ולאחר שקראתי שוב בספר של סטיבן להברג' נזכרתי בטריק יפה להגברת חלומות צלולים שהזכיר לי את כושר ההבחנה של שרלוק הולמס ולימד אותי עוד מעט על הקשר בין כושר הבחנה ומודעות בחלומות.
חשיבות כושר ההבחנה באופן כללי בהקשר של חלומות צלולים:
כדי לדעת שאנחנו חולמים תוך כדי חלום, אנחנו צריכים לדעת להתבונן יותר לעומק ולמצוא הבדלים בין המציאות לעולם החלומות, ואם בחיי היומ-יום שלנו, אנחנו עוברים בלא מעט מקומות ומסתכלים על המון דברים בלי לבחון אותם לעומק, כנראה שגם בחלומות לא נתנהג כך. כי הרי עולם החלומות לרוב מתאר את הדרך שאנחנו רואים את העולם המציאותי ומתנהלים בו, עם משחקים קטנים של הדמיון והשלמת פערים בין החלקים השונים של המוח.
לכן, טיפ ראשון הוא להתבונן יותר, כאשר אתם נמצאים במקום חדש ואפילו לפעמי במקומות המוכרים לנו ביותר כדאי קצת להתבונן, זה יהיה גם מעניין לגלות דברים חדשים במקומות שהכי מוכרים לנו.
לפעמים דווקא המקום המוכר לנו ביותר יכול להיות המקום שאנחנו הכי פחות מזהים בו דברים מסויימים, למשל:
לדעת כמה ספרים יש לנו(אפילו בערך) בכל מדף, מבלי להסתכל ולהעריך, או האם הצבע של הספרייה שלנו חלק ואחיד או מלא בשכבות של גוונים שונים.
שווה להשקיע כמה דקות בכל יום במעט התבוננות שתעזור לנו לזהות דברים משונים בחלומות שלנו ולזכות אותנו בצלילות.
הטריק להגברת כושר ההבחנה:
ד''ר סטיבן להברג' בספרו ''המדריך לחלומות צלולים'', מביא שיטה כזו:
לקחת כל יום רשימה של 3-5 ואף יותר של פריטים שסביר להניח שנראה במהלך היום, ולקבל על עצמנו לעשות בדיקת מציאות בפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בה במהלך היום.
מותר לנו להתסכל ברשימה רק פעם אחת בבוקר לפני שאנחנו יוצאים מהבית, וצריך גם לזכור את הפריטים וגם לנסות לחפש אותם ולזכור לעשות בדיקת מציאות, אם נתקלנו באותו פריט ושכחנו לעשות בדיקת מציאות ולאחר מכן נתקלנו שוב, פספסנו את ההזדמנות ובלילה נרשום כמה הצלחנו לזהות מתוך כמה.
לדוגמא:
יום ראשון- רשימת פריטים:
רכב אדום, רדיו שמנגן תחנה מסויימת, אוטובוס.
ברגע שנתקלנו בכל אחד מהפריטים, עושים בדיקת מציאות.
חשוב שיהיו פריטים שסביר להניח שנפגוש אך לא משהו יותר מידי נפוץ כמו מעבר חצייה או דלת (למרות שגם זה לפעמים לשם ההטעיה יכול להיות טוב)
וכל יום לבחור כמה פריטים אחרים ואחרי שבועיים תראו כמה השתפרתם.
בהצלחה !
