כאשר אנחנו חולמים, החלום מרגיש די מציאותי, אין לנו מודעות שכרגע אנחנו נמצאים בחלום. אני מתכוון בחלום רגיל כמובן. כמו בסרט ''התחלה'', ליאונרדו דיקפריו אומר שם למתלמדת שלו שקשה לנו לשלוט בחלומות מכיוון שאנחנו לא מבחינים שזה חלום בזמן שאנחנו חולמים, יש לנו מודעות כאילו זו המציאות ולא חלום.
לכן כאשר אנחנו מתכוננים לקראת משהו שנעשה במציאות, סביר שנחלום על הדבר הזה בחלום, וכשזה יגיע ההרגשה תהיה כאילו זו המציאות ואנחנו לא חולמים. ואז תהיה לנו הזדמנות להתמודד עם החוויה הזו כדי שיהיה לנו קל ונעים יותר לעבור אותה במציאות.
אחד השימושים המפורסמים לחלום צלול הוא למעשה היכולת לחוות הרבה חוויות חדשות ולהתכונן לקראת חוויות שאנחנו רוצים להתאמן לקראתן. אבל אם חלום צלול הוא חלום מודע שבו אנחנו יודעים שזה חלום ולא מציאות. נשמע כאילו הקסם הזה נעלם. כאילו מה שנותן לנו את היכולת לחוות חוויות חדשות בחלום ולהתכונן אליהן ולהפיק מזה תולעת למציאות, תלוי בכך שאנחנו לא יודעים שזה חלום.
למעשה זה לא עובד כך, בסופו של דבר תת המודע שלנו פועל בצורה שלא מבדילה בין חלום ללא חלום, בין מציאות לדמיון. הוא לא מבדיל. למעשה גם כשאנחנו מנסים לדמיין או לחלום בהקיץ על דבר מסוים תת מודע שלנו מתייחס לזה כחוויה מציאותית במידה מסוימת, והוא לומד ממנה.
ויותך מכך, בזמן החלום צלול חלקים גדולים של המוח שלנו פועלים בצורה הרבה יותר טובה מאשר בחלום רגיל, לכן אין סיבה שחלום רגיל ייתן לנו יכולת יותר טובה להתמודד עם חוויות חדשות וללמוד מהן. החלום הצלול הוא כלי חזק הרבה יותר.
למעשה כבר נעשו מחקרים על לימוד מיומנויות חדשות בחלום צלול שהשיגו תוצאות לא רעות בכלך. המוח שלנו בחלום מזהה את הפעולה שאנחנו רוצים לעשות ושולח פקודה לשרירים לזוז, אלא שבזכות מנגנון שיתוק השינה שיש לנו בגזע המוח, הוא למעשה לא נותן לפקודות לעבור לכיוון השרירים כדי שנוכל להמשיך לישון בלי ללכת מתוך שינה.
לכן אנחנו משיגים את כל היתרונות בחלום צלול של מודעות טובה יותר, שליטה ויכולת לכוון את החלום ועדיין זה מספיק טוב לנו ללמוד דברים חדשים מכיוון שתת המודע שלנו לא יבחין, ולא ייתן יתרון לחלום רגיל בגלל שאנחנו ''מרגישים שזו המציאות ולא חלום''.
לכן כאשר אנחנו מתכוננים לקראת משהו שנעשה במציאות, סביר שנחלום על הדבר הזה בחלום, וכשזה יגיע ההרגשה תהיה כאילו זו המציאות ואנחנו לא חולמים. ואז תהיה לנו הזדמנות להתמודד עם החוויה הזו כדי שיהיה לנו קל ונעים יותר לעבור אותה במציאות.
אחד השימושים המפורסמים לחלום צלול הוא למעשה היכולת לחוות הרבה חוויות חדשות ולהתכונן לקראת חוויות שאנחנו רוצים להתאמן לקראתן. אבל אם חלום צלול הוא חלום מודע שבו אנחנו יודעים שזה חלום ולא מציאות. נשמע כאילו הקסם הזה נעלם. כאילו מה שנותן לנו את היכולת לחוות חוויות חדשות בחלום ולהתכונן אליהן ולהפיק מזה תולעת למציאות, תלוי בכך שאנחנו לא יודעים שזה חלום.
למעשה זה לא עובד כך, בסופו של דבר תת המודע שלנו פועל בצורה שלא מבדילה בין חלום ללא חלום, בין מציאות לדמיון. הוא לא מבדיל. למעשה גם כשאנחנו מנסים לדמיין או לחלום בהקיץ על דבר מסוים תת מודע שלנו מתייחס לזה כחוויה מציאותית במידה מסוימת, והוא לומד ממנה.
ויותך מכך, בזמן החלום צלול חלקים גדולים של המוח שלנו פועלים בצורה הרבה יותר טובה מאשר בחלום רגיל, לכן אין סיבה שחלום רגיל ייתן לנו יכולת יותר טובה להתמודד עם חוויות חדשות וללמוד מהן. החלום הצלול הוא כלי חזק הרבה יותר.
למעשה כבר נעשו מחקרים על לימוד מיומנויות חדשות בחלום צלול שהשיגו תוצאות לא רעות בכלך. המוח שלנו בחלום מזהה את הפעולה שאנחנו רוצים לעשות ושולח פקודה לשרירים לזוז, אלא שבזכות מנגנון שיתוק השינה שיש לנו בגזע המוח, הוא למעשה לא נותן לפקודות לעבור לכיוון השרירים כדי שנוכל להמשיך לישון בלי ללכת מתוך שינה.
לכן אנחנו משיגים את כל היתרונות בחלום צלול של מודעות טובה יותר, שליטה ויכולת לכוון את החלום ועדיין זה מספיק טוב לנו ללמוד דברים חדשים מכיוון שתת המודע שלנו לא יבחין, ולא ייתן יתרון לחלום רגיל בגלל שאנחנו ''מרגישים שזו המציאות ולא חלום''.
