פוסט זה לא יעסוק בנושא של חלומות צלולים אלא בשני שיעורים שלדעתי מאוד חשוב להבין להפנים וליישם בחיים וכמה שיותר.
שיעור ראשון- החיים שלכם הם לא כמו משחק תצרף(פאזל) כמעט מושלם שחסר בו רק חלק או שניים שאתם צריכים להיאבק כדי להשלים. הכוונה היא, אל תחפשו אחרי הדבר האחד או שני הדברים שמפריעים לכם להשיג את כל מה שאתם רוצים. אם אתם מדברים עם אדם מסוים והוא אומר לכם "כל הבעיות שלכם ייפתרו אם רק הדבר הזה יקרה, או כל הבעיות שלכם רק בגלל האדם הזה" אל תמהרו להאמין לו. מנהיגים ואנשים שמנסים להשיג השפעה הרבה פעמים מנסים לתת את התחושה הזו כדי לגייס עוד תומכים, מוכרים להם איזו סיטואציה שכל מה שהם מכירים יכל להיות מושלם אם רק הדבר הזה והזה לא היה, או אם היו מצליחים להיפטר מהאדם הזה או הקבוצה הזו...
החיים הם הרבה יותר מורכבים מזה. במצב מסוים, סיטואציה מסוימת יכול להיות שיש לה רק מוקד בעייתי אחד או שניים שאם נטפל בו הבעיות פחות או יותר ייפתרו. אבל בדרך כלל ובמיוחד כשזה בדברים המהותיים יותר זה לא יקרה כך.
להפך הגישה הזו מתלבשת בקלות על אותה נטייה של לתרץ תירוצים שכבר יש אצל כולנו, אותו מנגנון של "לא השגנו את מה שרצינו רק כי..." לא הפכתי למה שאני רוצה רק כי..." ואותו אחד שיודע להפעיל אצלנו את המנגנון הזה בקלות עושה זאת וזוכה בתמיכה של הרבה אנשים. לכן חשוב לזהות את המנגנון הזה ולהיזהר שהוא לא ייכנס לפעולה וינחה אותנו.
השיעור השני הוא- יש פתגם שאומר "הזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני 50 שנה, הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו". הכוונה פה שתמיד תוכלו להגיד "כן עכשיו זה לא הזמן לעשות את מה שאני רוצה, לפני ככה וככה זמן הייתה הזדמנות טובה אבל עכשיו כבר לא" או "אולי יום אחד תהיה הזדמנות". הרבה פעמים זה בכלל לא נכון אלא סתם תירוצים שקל לספר לעצמנו. וגם אם זה כן נכון, אז מה? עדיף לקום בכל בוקר ולשתול שתיל קטן שלא בטוח שיצליח מאשר לחכות לזמן המושלם לשתול את העץ המושלם.. גם אם עכשיו זה לא הזמן הכי טוב, כל עוד אנחנו לא יודעים בצורה מוגדרת מהו הזמן הכי טוב ואנחנו מתכוננים, עדיף לעשות עכשיו מאשר לחשוב על מתי היה הזמן הכי טוב בעבר או אם יש סיכוי שיום אחד יהיה...
מדובר כאן בהרגלים של לקום ולעשות, יש לא מעט אנשים שנמנעים מלעזור לאחרים או לתת כסף לצדקה במחשבה ש"אין לי זמן פנוי לזה" או "עדיף שמי שגם ככה יש לו הרבה יתרום לאחרים". אבל זה בדיוק עניין של הרגל! מי שתמיד אומר לעצמו את זה, יש סיכוי שהוא ימשיך להגיד את זה לעצמו גם כשיש לו זמן או כסף פנוי. הסוד הוא להתמיד ולעשות גם כשיש מעט, נכון הכמות תהיה מעטה אבל אז כשתגיע ההזדמנות הגדולה לתת,חתרום, לעשות משהו גדול אפילו עבור עצמכם ההרגל יהיה כבר שם!
חישבו מה היה קורה אם ספורטאים היו אומרים לעצמם במקום לעשות משחקי אימון "זה לא משחק אמיתי, אין משמעות והתוצאה לא נרשמת באף מקום אז בשביל מה להתאמץ? נרוץ נתחמם קצת ונשחק ברצינות רק במשחקים האמיתיים" אתם בטח יכולים לדמיין איזה ספורטאי אחד כזה יהיה....
שיעור ראשון- החיים שלכם הם לא כמו משחק תצרף(פאזל) כמעט מושלם שחסר בו רק חלק או שניים שאתם צריכים להיאבק כדי להשלים. הכוונה היא, אל תחפשו אחרי הדבר האחד או שני הדברים שמפריעים לכם להשיג את כל מה שאתם רוצים. אם אתם מדברים עם אדם מסוים והוא אומר לכם "כל הבעיות שלכם ייפתרו אם רק הדבר הזה יקרה, או כל הבעיות שלכם רק בגלל האדם הזה" אל תמהרו להאמין לו. מנהיגים ואנשים שמנסים להשיג השפעה הרבה פעמים מנסים לתת את התחושה הזו כדי לגייס עוד תומכים, מוכרים להם איזו סיטואציה שכל מה שהם מכירים יכל להיות מושלם אם רק הדבר הזה והזה לא היה, או אם היו מצליחים להיפטר מהאדם הזה או הקבוצה הזו...
החיים הם הרבה יותר מורכבים מזה. במצב מסוים, סיטואציה מסוימת יכול להיות שיש לה רק מוקד בעייתי אחד או שניים שאם נטפל בו הבעיות פחות או יותר ייפתרו. אבל בדרך כלל ובמיוחד כשזה בדברים המהותיים יותר זה לא יקרה כך.
להפך הגישה הזו מתלבשת בקלות על אותה נטייה של לתרץ תירוצים שכבר יש אצל כולנו, אותו מנגנון של "לא השגנו את מה שרצינו רק כי..." לא הפכתי למה שאני רוצה רק כי..." ואותו אחד שיודע להפעיל אצלנו את המנגנון הזה בקלות עושה זאת וזוכה בתמיכה של הרבה אנשים. לכן חשוב לזהות את המנגנון הזה ולהיזהר שהוא לא ייכנס לפעולה וינחה אותנו.
השיעור השני הוא- יש פתגם שאומר "הזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני 50 שנה, הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו". הכוונה פה שתמיד תוכלו להגיד "כן עכשיו זה לא הזמן לעשות את מה שאני רוצה, לפני ככה וככה זמן הייתה הזדמנות טובה אבל עכשיו כבר לא" או "אולי יום אחד תהיה הזדמנות". הרבה פעמים זה בכלל לא נכון אלא סתם תירוצים שקל לספר לעצמנו. וגם אם זה כן נכון, אז מה? עדיף לקום בכל בוקר ולשתול שתיל קטן שלא בטוח שיצליח מאשר לחכות לזמן המושלם לשתול את העץ המושלם.. גם אם עכשיו זה לא הזמן הכי טוב, כל עוד אנחנו לא יודעים בצורה מוגדרת מהו הזמן הכי טוב ואנחנו מתכוננים, עדיף לעשות עכשיו מאשר לחשוב על מתי היה הזמן הכי טוב בעבר או אם יש סיכוי שיום אחד יהיה...
מדובר כאן בהרגלים של לקום ולעשות, יש לא מעט אנשים שנמנעים מלעזור לאחרים או לתת כסף לצדקה במחשבה ש"אין לי זמן פנוי לזה" או "עדיף שמי שגם ככה יש לו הרבה יתרום לאחרים". אבל זה בדיוק עניין של הרגל! מי שתמיד אומר לעצמו את זה, יש סיכוי שהוא ימשיך להגיד את זה לעצמו גם כשיש לו זמן או כסף פנוי. הסוד הוא להתמיד ולעשות גם כשיש מעט, נכון הכמות תהיה מעטה אבל אז כשתגיע ההזדמנות הגדולה לתת,חתרום, לעשות משהו גדול אפילו עבור עצמכם ההרגל יהיה כבר שם!
חישבו מה היה קורה אם ספורטאים היו אומרים לעצמם במקום לעשות משחקי אימון "זה לא משחק אמיתי, אין משמעות והתוצאה לא נרשמת באף מקום אז בשביל מה להתאמץ? נרוץ נתחמם קצת ונשחק ברצינות רק במשחקים האמיתיים" אתם בטח יכולים לדמיין איזה ספורטאי אחד כזה יהיה....