היי לכולם, שבוע טוב וחג חנוכה שמח, הפוסט החדש יעסוק בנושא שקשור מאוד לעולם של החלומות הצלולים, ומשום מה עדיין לא עשיתי עליו פוסט מספיק מסודר ומסכם כמו זה שאני מארגן עכשיו,
קודם כל, תופעת השינה עם כל שלביה, והחלום שמגיע בשלב האחרון, הגיעו לכל היונקים בצורה דומה, כדי לעזו לנו לשרוד ולחסוך באנרגיה בזמנים שבהם אנחנו לא יכולים לחפש מזון או להסתובב חופשיים בחוץ, ובנוסף להקנות לנו את יכולת הלימדה והזיכרון, בלילה המידע שהגיע אלינו מסודר אצלנו במוח ואנחנו בעצם מתכוננים ליום חדש.
יש לשינה ולחלומות גם סיבות מיסטיות כאלו ואחרות, ואפשרות להיכנס אליהם דרך החלום והשינה.
ההבדל בין האדם לשאר בעלי החיים, הוא שבעלי החיים אינם צריכים לזכור את החלומות שלהם, מכיוון שהם לא יודעים להבדיל בין מציאות לחלום, בחלום הם מתרגלים מיומנויות של תקיפה, הישרדות ועוד דברים בסגנון, כדי להתכנון לחיים שלהם, אך מיד כשהם מתעוררים, עליםה לשכוח את החלום עצמו כדי שלא יתבלבלו בין חלום למציאות, ולמשל אצל העכבר, כאשר הוא שיקח עם החתול בחלום, הרי שבמציאות כאשר הוא יתקרב לחתול, יהיה רק אחד שמשחק...
לעומת זאת האדם יכול להבדיל בין מציאות לחלום, ולכן הוא יכול לזכור את החלומות ולהתייחס אליהם כאל ''עולם דמיוני שמתרחש אצלו במוח'', ולהפיק המון תועלת מכך.
אך כדי להגיע לחלום עצמו, יש מספר שלבי, שהראשון שבהם הוא הכניסה לשינה, וכדי שהאדם לא יבצע במציאות את מה שהוא עושה בחלום ויתחיל ללכת בבית, יש מנגון בגזע המוח שתפקידו לשתק את כל השרירים כאשר האדם מאבד את ההכרה ונרדם.
בשלב הכניסה לחלום, האדם חווה הזיות ''היפנגוגיות'', הזיות טרום שינה שתפקידם להכין את המוח לקראת השינה ולארגן את המחשבות, אפילו שבשאר שלבי השינה איננו חולמים, אך המוח עושה גם בהם עבדוה חשובה ומארגן את המחשבות והמידע בצורה שונה מאשר בחלום, ובשלב הראשון המוח בעצם עובר לאט לאט מהתודעה הערה, לזו הישנה והחולמת.
לפעמים(בעיקר אצל ילדים ומתבגרים), יש תקלה מסוימת בתהליך הזה של הכניסה לשינה, ואז שיתוק שינה פועל מוקדם מידי, ולכן ההזיות ההיפנגוגיות מגיעות עדיין כאשר אנחנו ערים, ובהכרה, ובקביל איננו יכולים להזיז את הגוף, אך זה מצב שהוא כלל לא מסוכן, והרבה פעמים לא צריך להיות מפחיד עד כדי כך, בעיקר כשאנחנו מודעים למצב.
יש גם מקרה אחר שבו לאחר שאנחנו מתעוררים, המוח עוד לא ''כיבה'' את המנגנון הזה ולכן אנחנו עדיין משותקים למספר דקות.
איך לצאת ממצב כזה?
מאוד פשוט, קחו נשימה עמוקה, שהרי הריאות והסרעפת לא משותקות במהלך השינה, אחרת לא נוכל לנשום), ותנסו בכוח להתהפך במיטה לצד השני ומיד תצאו מהשיתוק.
או שאפשר גם להתרכז באצבע קטנה ולנסות בכוח להזיז אותה ואז להזיז את כל היד לדוגמא ולצאת מזה.
השיתוק עצמו הוא בעצם שער לחלומות צלולים, ובחלק מהשיטות מנסים בכוונה במודע להיכנס לשיתוק שינה כדי להישאר ערים ו''לדלג'' מעל שאר שלבי השינה ולהיכנס ישר לשלב החלום.
בהצלחה רבה, ואם יש לכם שאלות אשמח שתגיבו ותשאלו,ושמח אם תעזרו לי לפרסם את הבלוג ושלוח לחברים..
קודם כל, תופעת השינה עם כל שלביה, והחלום שמגיע בשלב האחרון, הגיעו לכל היונקים בצורה דומה, כדי לעזו לנו לשרוד ולחסוך באנרגיה בזמנים שבהם אנחנו לא יכולים לחפש מזון או להסתובב חופשיים בחוץ, ובנוסף להקנות לנו את יכולת הלימדה והזיכרון, בלילה המידע שהגיע אלינו מסודר אצלנו במוח ואנחנו בעצם מתכוננים ליום חדש.
יש לשינה ולחלומות גם סיבות מיסטיות כאלו ואחרות, ואפשרות להיכנס אליהם דרך החלום והשינה.
ההבדל בין האדם לשאר בעלי החיים, הוא שבעלי החיים אינם צריכים לזכור את החלומות שלהם, מכיוון שהם לא יודעים להבדיל בין מציאות לחלום, בחלום הם מתרגלים מיומנויות של תקיפה, הישרדות ועוד דברים בסגנון, כדי להתכנון לחיים שלהם, אך מיד כשהם מתעוררים, עליםה לשכוח את החלום עצמו כדי שלא יתבלבלו בין חלום למציאות, ולמשל אצל העכבר, כאשר הוא שיקח עם החתול בחלום, הרי שבמציאות כאשר הוא יתקרב לחתול, יהיה רק אחד שמשחק...
לעומת זאת האדם יכול להבדיל בין מציאות לחלום, ולכן הוא יכול לזכור את החלומות ולהתייחס אליהם כאל ''עולם דמיוני שמתרחש אצלו במוח'', ולהפיק המון תועלת מכך.
אך כדי להגיע לחלום עצמו, יש מספר שלבי, שהראשון שבהם הוא הכניסה לשינה, וכדי שהאדם לא יבצע במציאות את מה שהוא עושה בחלום ויתחיל ללכת בבית, יש מנגון בגזע המוח שתפקידו לשתק את כל השרירים כאשר האדם מאבד את ההכרה ונרדם.
בשלב הכניסה לחלום, האדם חווה הזיות ''היפנגוגיות'', הזיות טרום שינה שתפקידם להכין את המוח לקראת השינה ולארגן את המחשבות, אפילו שבשאר שלבי השינה איננו חולמים, אך המוח עושה גם בהם עבדוה חשובה ומארגן את המחשבות והמידע בצורה שונה מאשר בחלום, ובשלב הראשון המוח בעצם עובר לאט לאט מהתודעה הערה, לזו הישנה והחולמת.
לפעמים(בעיקר אצל ילדים ומתבגרים), יש תקלה מסוימת בתהליך הזה של הכניסה לשינה, ואז שיתוק שינה פועל מוקדם מידי, ולכן ההזיות ההיפנגוגיות מגיעות עדיין כאשר אנחנו ערים, ובהכרה, ובקביל איננו יכולים להזיז את הגוף, אך זה מצב שהוא כלל לא מסוכן, והרבה פעמים לא צריך להיות מפחיד עד כדי כך, בעיקר כשאנחנו מודעים למצב.
יש גם מקרה אחר שבו לאחר שאנחנו מתעוררים, המוח עוד לא ''כיבה'' את המנגנון הזה ולכן אנחנו עדיין משותקים למספר דקות.
איך לצאת ממצב כזה?
מאוד פשוט, קחו נשימה עמוקה, שהרי הריאות והסרעפת לא משותקות במהלך השינה, אחרת לא נוכל לנשום), ותנסו בכוח להתהפך במיטה לצד השני ומיד תצאו מהשיתוק.
או שאפשר גם להתרכז באצבע קטנה ולנסות בכוח להזיז אותה ואז להזיז את כל היד לדוגמא ולצאת מזה.
השיתוק עצמו הוא בעצם שער לחלומות צלולים, ובחלק מהשיטות מנסים בכוונה במודע להיכנס לשיתוק שינה כדי להישאר ערים ו''לדלג'' מעל שאר שלבי השינה ולהיכנס ישר לשלב החלום.
בהצלחה רבה, ואם יש לכם שאלות אשמח שתגיבו ותשאלו,ושמח אם תעזרו לי לפרסם את הבלוג ושלוח לחברים..
