Translate

יום שבת, 31 באוקטובר 2020

האם מה שאתם יודעים שווה את זה?

 ניתן לחלק את הידע, תובנות, אמונות.. וכל המידע שעובר אצלכם במוח ומשנה תהליכים שבאים לידי ביטוי במציאות ל4 קטגוריות שונות שלכל אחת יש את האופי שלה. חלק מהקטגוריות האלו חשובות יותר וחלק פחות, אתחיל ישירות מהחלוקה:

1) גם נכון וגם מקדם- תחת הקטגוריה הזו נכנסים כל הנתונים הנכונים שאתם מחזיקים במוח, האמונות שגם מזיזות אתכם קדימה ועוזרות לכם להתקדם וללמוד יותר. ספרים ותוכניות טלוויזיה טובות שראיתם, תכנים אמינים שצרכתם במדיה, דברים שלמדתם מאנשים אחרים והם נכונים. זו הקטגוריה החשובה ביותר מכיוון שהיא גם מעלה בדרך כלל את הביטחון העצמי ואת הסקרנות ללמוד עוד, הסוג הזה של המידע מניע אתכם קדימה לפעול בדרך שאתם רוצים. 
לדוגמה בחלומות צלולים הידע שקשור לחשיבות של יומן חלומות, בדיקות מציאות וכמה לישון ואילו שיטות לנסות.. בנוסף גם מחקרים חיוביים שעוזרים לכם ללמוד ולשפר את הביצועים כל הדברים האלו הם גם נכונים, עובדתיים וגם מקדמים אתכם לכיוון המטרה של השגת חלום צלול. 

2) לא בהכרח נכון אך מקדם- כאן נכנסים כל הדברים שהם לא עובדתיים ואפילו לא תמיד הגיוניים לגמרי אבל הם מקדמים אותנו. אמונות שונות שדוחפות אותנו קדימה או השערות שיש לנו על דברים שמעולם לא בדקנו אבל אנחנו יכולים לקבל מהן מוטיבציה לעשות דבר שיקדם אותנו. 
לדוגמה- אם נאמין שלשתות כוס מיץ תפוזים לפני השינה ובדיקת מציאות יגבירו את הסיכוי לחלום צלול, זה דבר שהוא לא בהכרח נכון אך עוזר. קראתי בכמה מקומות על הרעיון הזה או על הרעיון של לאכול גבינה ואולי יש איזו הסתברות מינימלית שזה נכון, אבל בכל מקרה אם זה גורם לנו לעשות בדיקת מציאות איטית וטובה לפני השינה או לקרוא ביומן וזה נותן לנו תחושה טובה ומעלה את הביטחון אז למה לא? אין פה משהו מזיק וזה דוחף אותנו קדימה. 

3) נכון אך לא מקדם- כאן נכנס כל הידע שאנחנו יודעים, נתונים סתמיים שאין לנו שימוש, אולי גם לא מעט מהדברים שלמדנו בבית הספר ומקומות אחרים שהם יכולים להיות נכונים אך גם מיותרים. דברים שלא מביאים אותנו לשום מקום. ויש אפילו יידע שעלול להוריד לנו את המוטיבציה ולבלום אותנו כך שלעיתים הידע הזה גם עלול לפגוע בנו. 
לדוגמה אם קראנו איפשהו שזיכרון החלומות הכי טוב שלנו הוא בילדות ובשנות הנעורים המוקדמות, ושם יש סיכוי של פי כמה וכמה להשיג חלום צלול- ידע כזה עלול לפגוע לנו במוטיבציה לנסות להשיג חלום צלול. אם נקרא מחקרים אחרים וננסה בעצמנו נוכל דרך קטגוריות 1 ו2 להשיג חזרה את המוטיבציה. לכן מידע כזה צריך להיזהר לפעמים. 

4) לא נכון ולא מקדם- זו הקטגוריה הגרועה ביותר, השערות חסרות שחר בדרך כלל, אמונות מגבילות שאנחנו לעולם לא נצילח ולא נשיג את מה שאנחנו רוצים. ידע שקרי שהשגנו בתוכניות ומקומות לא אמינים בכלל במדיה. סיפורים הזויים ששמענו ומשום מה האמנו להם כי זה התיישב לנו במוח בדיוק על איזו אמונה שהייתה לנו שזה חייב להיות נכון. 
כאן לא צריך דוגמאות. 

הקטגוריה הראשונה היא כמובן החשובה ביותר, היא מרחיבה את הידיעות והסקרנות שלנו כלפי הנושאים השונים ומעלה את הביטחון העצמי. זו גם סוג של תרופה כלפי אנשים אחרים שיבואו אלינו עם הקטגוריה השלישית עם נתונים נכונים אבל שינסו להביל אותנו ולהאט אותנו, ספקנים שקראו כמה דברים נכונים ומנסים לעצור אותנו. כשיהיה את הידע הנכון הנגדי שגם מקדם נוכל לענות להם או לכל הפחות להיות בטוחים בעצמנו שהדרך שלנו נכונה לא פחות מהשנייה. 

הקטגוריה השנייה היא גם חשובה לפעמים, היא גם עוזרת לנו לטפח אמונות שיקדמו אותנו, חלק מהן אולי כרגע לא נכונות כל כך אבל בעתיד עשויות להתברר כנכונות. ובכל מקרה כדאי להיזהר לא ללכת רחוק מידי ולהאמין בדברים שהם בוודאי לא נכונים ויכולים לפגוע. לכן זו הקטגוריה השנייה בחשיבותה אחרי הראשונה. 
ומשתי הקטגוריות האחרונות כדאי מאוד להיזהר, במיוחד מהרביעית. ככל שנתמקד בשתי הקטגוריות הראשונות ובעיקר הראשונה, השלישית והרביעית ייפחתו מעצמן וכדאי גם לא להיות קרובים מידי לאלו שהקטגוריה השלישית והרביעית הן הדומיננטיות אצלם. (במיוחד השלישית כי אלו האנשים שיכולים להיראות לפעמים כחכמים ויודעים יותר טוב מאתנו) 

כמובן שאתם מוזמנים לשאול חופשי בתגובות ובהצלחה, חלומות צלולים !

10 תגובות:

  1. פוסט מעולה!
    יש לך דוגמאות נוספות ל"נכון אך לא מקדם"?

    השבמחק
    תשובות
    1. אדם מסוים שקרא על תופעת שיתוק השינה הרבה ועל טכניקות לחלום צלול שלפעמים יכולות לעבור דרך שיתוק שינה עלול להיכנס לחשש ולפחד מזה. למרות שלמעשה לא חייב להיות קשר ישיר ביניהם. מי שחולם הרבה חלומות צלולים לא בהכרח גם חווה הרבה שיתוקי שינה. ובסופו של דבר זו חוויה פחות מפחידה מאיך שהיא נשמעת. לכן ידע כזה עלול לבלום את האדם או כי הוא לא יודע שאין קשר ביניהם או כי העובדות מפחידות אותו מידי ושותלות אצלו אמונות מגבילות שתוקעות אותו במקום. לכן ברגע שיש "ידע לא תורם" כדאי להמשיך לקרוא ולראות אם מה שאנחנו יודעים זה באמת כל מה שאנחנו צריכים לדעת ואולי כדאי לנו ללמוד יותר או לשנות מעט את נקודת המבט ולהפוך את הידע הזה לידע מקדם.

      מחק
  2. תוכל בכל זאת לתת דוגמה ללא נכון ולא מקדם?

    השבמחק
    תשובות
    1. הדוגמאות הכי טובות הן אמונות מגבילות. למשל "אין לי סיכוי להשיג חלום צלול כי..." וגם הטעייה מסוימת או הגזמה של מידע שהוא נכון. למשל בפוסטים אחרים הזכרתי שכדאי לכוון ל6 שעות ומעלה של שינה כדי לשפר את הסיכוי. אפשר להגזים את זה ולהגיד "לא יתכן להשיג חלום צלול בפחות מ6 שעות שינה" מה שכמובן לא נכון אבל יכול להיות מובן בצורה מסוימת מהמידע הקודם.

      מחק
  3. אם למשל אמרו לי "בדיקות מציאות לבד זה לא מספיק בשביל להשיג חלום צלול" זה נכון? לאן זה מתאים ?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מידע שהוא בדרך כלל נכון. אחוזי ההצלחה לבדיקות מציאות בלבד הם לא גבוהים במיוחד. יומן חלומות+ בדיקות מציאות למשל יביאו סיכוי גבוה בהרבה להשגת חלום צלול.
      זו שאלה טובה מאוד משום שאם המידע הזה מקדם או לא תלוי מאוד בגישה שלך, זאת אומרת שאפשר לגזור מסקנה מזה שבדיקות מציאות לא יעילות ואז לא להתאמן בכלל וזה נהיה ידע מגביל. מצד שני אפשר לגזור מזה מוטיבציה לשלב עוד כלים כמו יומן חלומות ואז זה נהיה ידע מקדם.
      הרבה פעמים הפער בין ידע לא מקדם למקדם הוא איך הנתון הזה משתלב עם אחרים ואם הוא גורם לך להשיג מוטיבציה וליצור אמונות מקדמות או להפך.

      מחק
  4. חלומות צלולים לא באים לי בקלות, מה לעשות?

    השבמחק
    תשובות
    1. להרבה אנשים זה ככה, לא צריך להתבייש ובטח שלא להתייאש. רוב האנשים לא משיגים חלום צלול תוך שבוע.
      פשוט להמשיך לעשות, להיצמד לבסיס של בדיקות מציאות ויומן חלומות ואפשר לשלב עוד כלים בהדרגה כמו אוטוסוגסטיות או להתעורר אחרי 4.5-6 שעות ולחזור לישון.

      מחק
    2. האמת אעשה פוסט בכיוון הזה עוד מעט.

      מחק
  5. פוסט מעולה! חשוב גם בלי קשר לחלומות

    השבמחק