Translate

יום חמישי, 20 בדצמבר 2018

סקרנות איך היא עובדת בעצם ?

הסקרנות היא תכונה מאוד מעניינת, היא קיימת אצל כולם כתינוקות וילדים קטנים ומשתנה עם ההתפתחות וההתבגרות. האנשים שנחשבים לחכמים ביותר בהיסטוריה בדרך כלל נחשבים גם לסקרנים במיוחד. בעיקר בתקופה של ליאונרדו דה וינצ'י ואנשי האשכולות היה מאוד נפוץ למצוא בינהם אנשים סקרנים במיוחד שהתעניינו במגוון רחב של נושאים ולמדו עליהם כמה שיותר. גם בתקופה שלנו הרבה מדענים גדולים כמו הפיזיקאי המפורסם ריצ'רד פיינמן ואני מאמין שגם אלברט איינשטיין ידועים כסקרנים במיוחד !

מחקרים מראים שכאשר אנחנו ילדים קטנים הסקרנות היא מאוד דומיננטיים ואנחנו מרשים לעצמנו להסתכן הרבה ולחקור כל דבר בכל דרך אפשרית. חוקרים כל נושא וכל חפץ ושואלים הרבה שאלות. בעצם הסקרנות מניעה את כל הלימוד החקירה וצבירת הידע שלנו., המוח שלנו מגבש תבניות ולומד את העולם. כאשר אנחנו מתבגרים יש נטייה הולכת ופוחתת להסתכן ולשים את הסקרנות מעל הכל והלימוד נעשה בשיטה יותר ''מארגנת'' המוח שכבר עובד בתבניות מסוימות ומכיר מגוון רב של דברים ונושאים, כבר במקום לחקור כל דבר מההתחלה, מחפש לאיזו תבנית הוא מתאים ומשייך את החפץ במהירות לתבנית הזו, למגירה הזו במוח.

זו שיטה מאוד יפה מכיוון שהיא חוסכת הרבה אנרגיה וזמן, במקום לחקור הכל מההתחלה הוא מפנה יותר אנרגיה לדברים אחרים ובעצם לחיות. הבעיה היא שהרבה פעמים זה מעט ''הורג את הסקרנות''. כלומר אנחנו מאבדים את היכולת להסתכן כמעט לחלוטין וגם ממהרים לתייק במוח כל דבר ולא לחקור לעומק, לא ממשיכים לפתח את כל המיומנויות שהיו לנו כילדים.

הדרך לשמור על הסקרנות הזו ולהמשיך לחקור וללמוד, היא פשוט להתאמן בלחקור מחדש, להמשיך ללמוד נושאים חדשים, לחקור דברים חדשים מההתחלה ולא לסמוך רק על מה שכבר יש לנו ועל לחפש את המידע הספציפי בגוגל. לתרגל את המיומנויות של הלימוד והחקירה שהייתה לנו כילדים. להיות נוכחים ברגע הזה, לקחת כמה נשימות ולא לתת למוח שלנו יותר מידי לברוח למחשבות על העבר או העתיד, לא צריך להשתיק את כל המחשבות אך ללמוד לא להחזיק אותן חזק ולהתעמק בכל מחשבה שמגיעה, להתעסק במה שחשוב ומה שאנחנו רוצים ולא בכל מה שקופץ לראש, זה דורש תרגול וזה יכול להיות מעט קשה בהתחלה אך זה בהחלט אפשרי !

בנוסף המחקרים מראים שאנחנו נוטים להסתקרן הכי הרבה בנושאים שיש לנו עליהם מושג, אם זה נושא שאנחנו לא מכירים הסקרנות תהיה מאוד נמוכה עד אפסית, וככל שאנחנו יודעים יותר, הסקרנות פוחתת מעט (כמובן שאי אפשר לדעת הכל אך תחושה של אני יודע הכל תהיה הרסנית לסקרנות וכל תחושה קרובה לזה גם תפגע בסקרנות).

כדי לטפח סקרנות כדאי לחקור ולקרוא מעט על נושאים כמו חלומות צלולים ואז הרצון ללמוד עוד יגרום לנו להיות סקרנים יותר ונהנה מסקרנות גבוהה! מי שלא יודע כלום על חלומות צלולים או חושב שיודע מספיק יהיה הרבה פחות סקרן (עד אפס סקרנות) לעומת מי שיודע קצת ורוצה לחקור עוד.

מסקנה- תהנו מהסקרנות הזו, תמשיכו ללמוד לחקור לקרוא לראות סרטונים באינטרנט על הנושא הזה, ותתקדמו , בהצלחה ! (מוזמנים לשאול שאלות ולהגיב כל דבר אחר )

6 תגובות:

  1. איך סקרנות מתבטאת בחלום צלול עצמו ?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא רחוק מהמציאות, כי חלום צלול הוא חלום מודע, חלום שיותר דומה למציאות ונוכחות במציאות. בחלום רגיל הסקרנות היא מאוד פסיבית של מה יקרה ואיך החלום יתפתח. בחלום צלול היא יותר אקטיבית כמו כשעוברים חוויה בחיים.

      מחק
  2. פוסט ממש מעניין !

    השבמחק
  3. חלומות צלולים כנראה הדבר הכי מסקרן שנתקלתי בו לאחרונה

    השבמחק
    תשובות
    1. קשה לחלוק על זה. חלומות צלולים זהו בהחלט נושא מאוד מרתק. נושא שהשפוטנציאל שלו רב מאוד, שבנגידו לנושאים אחרים- הוא מתרחש בלילה בזמן שאנחנו גם ככה ישנים וחולמים כך שהוא לא "מתחרה" עם דברים אחרים על הזמן הפנוי שלנו או על הסקרנות והריכוז שלנו.
      רק התרגול דורש השקעה, וכשמדובר רק ביומן חלומות ובדיקות מציאות- זה מסתכם בכמה דקות בודדות בכל יום!

      מחק